תיאוריית הגלים באפיליאייט: איך תופסים גל קטן לפני כולם

רוב מי שעושה אפיליאייט חושב על תנועה כמו על מים עומדים: בוחרים מילת מפתח, כותבים דף, מחכים. אצלי הכסף מגיע אחרת. הוא מגיע בגלים קצרים. מבצע של שלושה ימים, הופעה שהכרטיסים אליה נמכרים בחודש, עונה שנגמרת ב-5 בינואר. מי שלומד לזהות את הגלים האלה לא צריך מאה דפים. הוא צריך דף אחד טוב, בזמן הנכון. זו, בקצרה, תיאוריית הגלים באפיליאייט שאני עובד לפיה.

מה זה גל קטן

גל קטן הוא עלייה חדה בביקוש לנישה צרה, לזמן קצר. אני רואה שלושה סוגים כל שנה.

גל מבצע. רשת שותפים שולחת מייל: הנחה נוספת על קטגוריה אחת, לשבוע. באותה שעה אותו מייל נוחת אצל כל השותפים שלה.

גל אירוע. אמן מודיע על הופעה. אצל אנה אסטי ראיתי את זה במספרים של אפישקה, מדריך ההופעות שלי: הדפים עליה הופיעו בגוגל כ-300 פעמים בשבוע באמצע יולי, וכ-3,300 פעמים בשבוע ההופעה. פי עשרה בארבעה שבועות. שבוע אחרי ההופעה נשארו 270. גם הווידג'ט של מפלס הכנרת נולד מגל כזה, של יותר ממיליון חיפושים.

גל עונה. חגים, בלאק פריידיי, הלילה של 31 בדצמבר. באתר שלנו בגרמניה, החיפושים אחרי מופעי יולקה, חגיגות השנה החדשה לילדים דוברי רוסית, מתחילים לעלות בשבוע של 20 באוקטובר, מגיעים לשיא בין 8 ל-15 בדצמבר, ובשבוע של 5 בינואר צונחים ביותר מ-90 אחוז. כל שנה, באותם שבועות.

למה דווקא גלים

כשגל מתחיל, כל המתחרים מקבלים את אותו חומר גלם: אותו מייל, אותה הודעה של המפיק, אותה רשימת מוצרים. רובם מעתיקים אותו כמעט כמו שהוא, ומהר. אחרי יומיים יש עשרה דפים דלים על אותו נושא, וכולם נראים אותו דבר.

לגוגל אין צורך בעותק אחד עשר. הוא מחפש את הדף שעונה הכי טוב על השאלה. ובגל קטן, התחרות על "הכי טוב" קטנה בהרבה מהתחרות על מילת מפתח גדולה, שעליה נלחמים כבר שנים אתרים עם תקציבים שאין לי. אני קורא לזה בסטר נישה: הדף שהופך לתשובה הטובה ביותר על גל אחד צר.

ארבעת השלבים של גל

1. האות

גל מרגישים לפני שרואים אותו. האותות שלי מגיעים מארבעה מקומות: המיילים של רשתות השותפים, עקומת החיפושים של אמן או מוצר, לוח השנה, והודעות של מפיקים. המספר הקטן בתחילת העקומה, ה-300 שהופך ל-480, חשוב יותר מהשיא. בשיא כבר מאוחר מדי להתחיל לכתוב.

2. הבנייה

מהירות לבד לא מספיקה. הדף צריך לתת משהו שאין בעשרת העותקים: למי זה מתאים ולמי לא, השוואה לאפשרות הבאה, מחיר חי מהחנות במקום מחיר שהוקלד ביד, וטיפ מעשי אחד. בהופעה זה חניה, גיל, שפה. במוצר זה מה בודקים לפני שקונים. פסקה אחת כזאת עושה את ההבדל בין עוד עותק לתשובה.

3. הרכיבה

מפרסמים בתוך שעות, לא ימים. מקשרים אל הדף החדש מהדפים הוותיקים באתר שמדברים על אותו נושא, ושולחים אותו פעם אחת לערוץ הטלגרם של האתר. בזמן הגל מעדכנים: אזל, נוסף תאריך, השתנה מחיר. דף שמתעדכן בזמן אמת הוא הדף שאנשים חוזרים אליו.

4. היציאה

את השלב הזה כמעט כולם מדלגים, וזו טעות שעלתה לי ביוקר. פעם היו לי 13 מדריכים שנבנו על מבצעים. אחרי שהמבצעים נגמרו, כל ה-13 יחד קיבלו הופעה אחת בגוגל, וארבעה מהם עדיין הציגו מחירים שכבר לא היו נכונים. היום לכל בלוק של מבצע בדף יש תאריך סיום, והוא יורד מהדף לבד כשהמבצע נגמר. שאר הדף נשאר שימושי, ממשיך לדרג, ומחכה לגל הבא.

וזה החלק היפה: דף טוב שורד את הגל. הדפים של אנה אסטי ושל סרגיי פנקין נשארו בעמוד הראשון של גוגל גם אחרי שההופעות נגמרו. כשהאמן יחזור, הדף לא יתחיל ממקום חמישים. הוא יתחיל מהמקום שבו עצר.

איך זה עובד אצלי בפועל

המיילים של רשתות השותפים מגיעים לתיבה אחת. מערכת שבניתי קוראת כל מייל ומסווגת אותו: מבצע עם עמלה מוגדלת תמיד מקבל דף, ניוזלטר רגיל מקבל דף רק כשיש ביקוש שאפשר למדוד. אחר כך היא מוצאת את הנישה המתאימה באתר, וכותבת טיוטה עם מחירים חיים מהחנות.

כל טיוטה עוברת בדיקות לפני שהיא מגיעה אליי: שהטקסט נשמע כמו אדם ולא כמו מכונה, שאין בו מחיר מוקלד, שכל הקישורים עובדים, ושהדף עומד בבדיקת קידום בסיסית. אני מקבל הודעה, קורא, ומפרסם בעצמי. לידה יש לוח שנה של החגים בישראל עם תאריך "לפרסם עד" לכל רגע של קניות, ועקומות חיפוש לכל אמן, כדי לתפוס סיבוב הופעות כשהוא עוד קטן.

מה לא לעשות

• לא עשרה דפים לאותו גל. דף אחד, הכי טוב שאפשר.
• לא להקליד מחירים ביד. מחיר שנכון היום הוא טעות בעוד שבוע.
• לא לשכפל את אותו דף לכמה אתרים. גוגל מכיר את התבנית הזאת ומוריד אותה.
• לא לרדוף אחרי כל גל. גל בלי קהל שלך ובלי תוכנית שותפים שמשלמת עליו הוא רק רעש.

הגל הבא כבר בדרך. בלאק פריידיי נופל השנה ב-27 בנובמבר, והחיפושים יתחילו לזוז הרבה לפני. השאלה היא רק אם הדף שלכם יהיה מוכן כשזה יקרה.